רקע על קנישין

קנישין היא עיר עם למעלה מ 500 שנות היסטוריה. בעבר היתה מקום משכנם של מלכים פולנים ולכן זה היה מקום חשוב ומשמעותי. כבר במאה ה-16 התגוררו יהודים בקרבת המקום למרות המגבלות שהיו עליהם.
עד לסוף המאה ה-19 היו הרבה בתי חרושת בבעלותם ותפעולם של יהודים.
בין המלחמות, היו מסעדות וחנויות לאוכל כשר. היו גם מספר מועדונים יהודיים וארגונים חברתיים. היה מועדון בית"ר, מועדון קדימה, מפעלי חסד כמו- ביקור חולים , מספר בתי ספר יהודיים ומפלגות פוליטיות יהודיות.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה, כ- 1400 מתוך 4000 תושבי העיר היו יהודים.
ב- 1939 כשהגרמנים פלשו לקנישין, הם כינסו את היהודים לתוך בית כנסת , לפני שנשלחו לגרמניה. לאחר שבוע , הצבא הרוסי נכנס לעיר. ביוני 1941, הצבא הגרמני פלש שוב לקנישין והתחילו הפוגרומים. היהודים כונסו לבית הכנסת , ולאחר מכן הועלה באש. מאות אנשים מצאו את מותם בשריפה.
יותר מאוחר, התארגנה מועצה יהודית שדאגה לספק לקהילה מזון ודלק במחיר סביר, זה היה כדי להבטיח שהיהודים ישרדו את החורף של 1942-3.
באוקטובר 1942 השופט המקומי קיבל הוראה להכין 300 עגלות ולהסיע אותם ב-2 בנובמבר מוקדם בבוקר לשוק. למועצה היהודית הודיעו שהעגלות מיועדות להסעת אדמה ושליהודים אין סכנה.
בינואר 1942, שלוש מאות חיילי גיסטפו הגיעו וכיתרו את העיר. במשך הלילה מספר יהודים ברחו, כמה מהם נורו ונקברו בבית הקברות היהודי. 54 יהודים הסתתרו ביערות ומצאו מסתור. לאחר כניסת הצבא הרוסי רבים מהם חזרו לעיר, רובם היגרו מאוחר יותר לחו"ל.
לאחר שחרור הגטו, הגרמנים בזזו את הבתים. בתיעוד הגרמנים נפתח חשבון מיוחד ושם נרשמו סכומי הכסף שהושגו ממכירת תכולת הבתים של היהודים.
לאחר המלחמה, שרדו בקנישין 50 יהודים. בין השורדים המוזכרים במאמר, מוזכר סבי שמואל סורסקי.