שמי הדר סורסקי , אני בת 17 וגרה בקיבוץ טירת צבי בישראל.
סבי, שמואל בן יהודה ובובל סורסקי, נולד בשנת 1915 בקנישין, לפי הידוע לי גר ברחוב סרהדבורנה.
הוא היה אחד מתוך 9 ילדים, 4 מהם שרדו את השואה : נחמיה , בלה , יעקב וסבא.
וחמישה נספו : גיטל,משה, ישעיהו, דב וציפורה.
ב 1942, כאשר הנצים אספו את היהודים ושלחו אותם לגטו , שכן טוב של סבא מקנישין , מר צ'סלו דבורזינצ'יק, החביא אותו בעלית הגג שבביתו במשך 6 חודשים. אח"כ, הוחבא יחד עם 3 מאחיו במשך שנה וחצי, ע"י איש בשם קוליקובסקי , בבור גדול כ- 10ק"מ מקנישין בפאתי יער .
סבא עלה בשנת 1950 לישראל ונפטר לפני 5 שנים.
הייתי בת 12 כאשר סבא נפטר ולצערי לא הספקתי לשאול אותו את כל השאלות החשובות.
בזכות הרבה אנשים טובים הצלחנו להגיע למשפחת דבורז'נציק וכן לגלות שסבא השאיר אחריו חומר כתוב על יהודי קנישין בשואה, אבל על עצמו לא סיפר דבר.
אין לי ספק שרוחו של סבא כאן איתנו וסבא היה רוצה להודות ל מר צ'סק דבורז'נציק , שהיה איתו בקשר מכתבים במשך הרבה שנים ולמר קוליקובסקי. ושכל העולם ישמע וידע כי בשואה הנוראה והאכזרית הזאת, היו גם אנשים טובים ומיוחדים שהיו מוכנים לסכן את חייהם וחיי בני משפחותיהם כדי להציל יהודים,
אני גאה לעמוד כאן בשמו ולומר תודה .
הגשנו בקשה רשמית ליד ושם בירושלים, כדי שמר Dworzanczyk יוכר באופן רשמי כחסיד אומות העולם . נשמח מאוד אם מישהו יוכל לעזור לנו לאתר את משפחתו של מר קוליקובסקי .
אני רוצה להודות לכל האנשים שעזרו לנו להגיע לרגע הזה, לכבוד ראש העיר מר קשישטוף שהקדיש לנו מזמנו היקר , למר בגינסקי שעזר לנו מאוד , הקדיש לנו הרבה מזמנו ובאדיבות רבה , למנהל בית הספר מר קריסטוף צ'ובנסקי, למורה לאנגלית גב' קריסטינה ג'קובסקה שטרחו וארגנו את המפגש בין התלמידים, ולתלמידים מבית הספר שבאו לעזור לנו לנקות בבית הקברות. וכמובן למר הנריק דבורז'נציק ששמר את המכתבים של סבא ואת הסיפור כולו.
הרגשנו שהעזרה שלכם באה מהלב וחיממה לנו את הלב.
תודה רבה לכולכם.
סבי, שמואל בן יהודה ובובל סורסקי, נולד בשנת 1915 בקנישין, לפי הידוע לי גר ברחוב סרהדבורנה.
הוא היה אחד מתוך 9 ילדים, 4 מהם שרדו את השואה : נחמיה , בלה , יעקב וסבא.
וחמישה נספו : גיטל,משה, ישעיהו, דב וציפורה.
ב 1942, כאשר הנצים אספו את היהודים ושלחו אותם לגטו , שכן טוב של סבא מקנישין , מר צ'סלו דבורזינצ'יק, החביא אותו בעלית הגג שבביתו במשך 6 חודשים. אח"כ, הוחבא יחד עם 3 מאחיו במשך שנה וחצי, ע"י איש בשם קוליקובסקי , בבור גדול כ- 10ק"מ מקנישין בפאתי יער .
סבא עלה בשנת 1950 לישראל ונפטר לפני 5 שנים.
הייתי בת 12 כאשר סבא נפטר ולצערי לא הספקתי לשאול אותו את כל השאלות החשובות.
בזכות הרבה אנשים טובים הצלחנו להגיע למשפחת דבורז'נציק וכן לגלות שסבא השאיר אחריו חומר כתוב על יהודי קנישין בשואה, אבל על עצמו לא סיפר דבר.
אין לי ספק שרוחו של סבא כאן איתנו וסבא היה רוצה להודות ל מר צ'סק דבורז'נציק , שהיה איתו בקשר מכתבים במשך הרבה שנים ולמר קוליקובסקי. ושכל העולם ישמע וידע כי בשואה הנוראה והאכזרית הזאת, היו גם אנשים טובים ומיוחדים שהיו מוכנים לסכן את חייהם וחיי בני משפחותיהם כדי להציל יהודים,
אני גאה לעמוד כאן בשמו ולומר תודה .
הגשנו בקשה רשמית ליד ושם בירושלים, כדי שמר Dworzanczyk יוכר באופן רשמי כחסיד אומות העולם . נשמח מאוד אם מישהו יוכל לעזור לנו לאתר את משפחתו של מר קוליקובסקי .
אני רוצה להודות לכל האנשים שעזרו לנו להגיע לרגע הזה, לכבוד ראש העיר מר קשישטוף שהקדיש לנו מזמנו היקר , למר בגינסקי שעזר לנו מאוד , הקדיש לנו הרבה מזמנו ובאדיבות רבה , למנהל בית הספר מר קריסטוף צ'ובנסקי, למורה לאנגלית גב' קריסטינה ג'קובסקה שטרחו וארגנו את המפגש בין התלמידים, ולתלמידים מבית הספר שבאו לעזור לנו לנקות בבית הקברות. וכמובן למר הנריק דבורז'נציק ששמר את המכתבים של סבא ואת הסיפור כולו.
הרגשנו שהעזרה שלכם באה מהלב וחיממה לנו את הלב.
תודה רבה לכולכם.
החלטת הוועדה לציון חסידי אומות העולם
הקלק על המסמכים כדי להגדילם
ביקור המשפחה בקנישין והטקס של יד ושם
דווח בטלויזיה הפולנית
