לאחר המלחמה, מישראל, המשיך שמואל להתכתב עם מצילו צ'אסק דבוז'ינסקי. מכתבים אלו תורגמו בחלקם לעברית והם מעידים על הידידות וההוקרה ששררה בין הניצול למצילו.11 אוקטובר 2000
צ'סלב היקר, אירקה יקרה וילדים.
שלום לכם.
אני מחכה בקוצר רוח למכתב מכם אך טרם קיבלתי שום דבר. לכן החלטתי שאני אכתוב לכם. אני תקוה שבעזרת השם אתם בריאים, מאושרים והכל אצלכם בסדר. העיקר שתהיו בריאים כי זה דבר הכי חשוב. אני גם מקווה שהעניינים עליהם כתבת לי קודם לכן יסתדרו. תכתוב לי בבקשה איך מרגישה אירקה ומה שלום הילדים. במכתב האחרון כתבתם לי שהיו קצת חולים ואני רוצה לקוות שכרגע הם אכן בריאים ואין שום בעיה איתם. אני תקוה שקיבלתם תפוזים ששלחתי אליכם ושהגיע במצב תקין. אני מאחל לכם הרבה תאבון ותאכלו אותם לבריאות.
אין לי מושג למה לא כתבת לי כ"כ הרבה זמן. אתה מכיר אותי ואתה יודע שאני עלול לחשוב דברים לא טובים ולא סימפטיים לכן בכל לשון של בקשה אני מבקש שתכתוב לי באופן הרבה יותר סביר. תהיו בריאים. תהיו מאושרים. אני מנשק אתכם.
שלכם שמואל ז'ונה והילדים.
דרישת שלום לאדון פייסצקי משמואל. גם הוא שיהיה בריא ושיכתוב אלי מספר מלים.
18
ינואר 1985
צ'סלב היקר, משפחה יקרה וילדים יקרים.
קיבלתי ממך מכתב שעשה לי הרבה נחת. אני מודה לך על כך ומבקש גם בעתיד שתכתוב לי כל מה שנוגע לך, לילדים ולמשפחה.
הכי חשוב שאתה בריא ובהזדמנות זו אני רוצה לציין שכולם, אני, משפחתי, הילדים והקרובים מאחלים לכם שנה טובה, בריאה ושמחה. לילדים אנחנו מאחלים הרבה בריאות וכל טוב ושיבוא היום ויוכלו לבקר אותי בארץ ישראל.
למרות שאנחנו נמצאים במרחק של אלפי קילומטרים אני מרגיש שאנחנו כל הזמן ביחד, קרובים זה לזה. אני חייב להודות שיש כאלו רגעים בהם אני מדבר אתך כאילו היינו יחד באותו המקום. אני מתקשה לתאר מה אני מרגיש כלפיך וכלפי כל המשפחה שלך. אני מקווה שאתה מרגיש את זה ואתה יודע שזה הכי אמיתי שיכול להיות בעולם.
אני מודה לך שאיחלת לי בריאות ודברים טובים. בעזרת השם אני מקווה שגם אתם וגם אנחנו נחיה עוד הרבה שנים, נהיה בריאים ונגדל את הילדים.
אחותי, בלה, יש לה שלוש בנות. כולן נשואות. בעלה נפטר בגיל 42 והיא לא התחתנה פעם שניה. היא חיה לבדה, מקבלת עזרה כספית מביטוח לאומי וחיה בשקט, בלי ריגושים.
ינקל, שאתה בטח זוכר אותו, הוא אבא לשלושה בנים. שניים כבר נשואים והקטן לומד ובאביב חושב להתחתן. ינקל כבר זקן וחולה וזה כמה שנים אינו עובד. לעתים בא אלי יחד עם אשתו ומדברים על זמנים שעברו. עכשיו אתה, צ'סלב, שואל אותי האם קיבלנו מהרשויות לפתיחת חנות דגים.
ובכן, קיבלנו אבל לצערי הפסדנו הרבה כסף בעסק הזה. זה עלה לנו לא רק כסף אלא גם בריאות אבל זה סיפור מהעבר הרחוק מאחר וחיסלנו את החנות לפני הרבה שנים. אבל זה פרט קטן. אני ואתה אנשים שדברים כאלו לא שוברים אותנו ואני מבקש את אלוהים רק שיתן לי בריאות טובה ושיתן בריאות טובה גם לך ולכל משפחתך.
צ'סלב אנחנו קיבלנו מפולין עוד מכתב אחד ואיני יודע למה שהיה לו בול של 10 זלוטי ולא של 5 זלוטי, כמו למכתב רגיל. האם ייתכן שהדואר יתייקר ב-100%.
אנחנו מחכים לתמונות שלכם. הייתי רוצה לראות איך אתם נראים עכשיו כל עוד שאיננו יכולים לראותכם במציאות, ואנחנו תקוה שהיום הזה יגיע, אנחנו רוצים לראותכם לפחות בתמונה. זה כל כך חשוב לי שאין לך מושג וכל הזמן אני מרגיש כאילו אני נולדתי מחדש הודות לכם ויחד אתכם.
צ'סלב היקר. שמור על עצמך ותטפל גם בעצמך וגם במשפחתך. זה חשוב כי אנחנו רוצים להגיע לרגע שנוכל להיפגש פנים אל פנים.
אני מתפלא כמה יפה אתה כותב את המכתבים אלי. זה כשרון שקיבלתי כנראה ישירות מאדון עולם. אני גם משתדל לכתוב בצורה דומה אבל אני מודע לכך שאין לי לכך כישרון מיוחד.
אני מאחל לכם כל טוב. תמסור לילדים דרישת-שלום מהארץ המובטחת. אנחנו אוהבים אתכם מכל הלב.
שמואל רוחל'ה.
במיוחד מבקשים למסור לכם דרישת שלום - הילדים שלי ומשפחותיהם. תמיד כשאני מקבל מכתב ממך אני מספר להם מה כתבת ולעתים אפילו אני עושה להם צילום מהמכתבים. הם מאד מתעניינים בכם וכמוני רוצים לדעת איך אתם חיים. גם שמואל תמיד מספר עליך ומה שאני יודע בחלקו הוא מינקל.
אני לא רוצה להיות נודניק אבל עוד פעם קבל ברכות חמות, אנחנו מחכים לתשובה שלך ומודים עבור הכל. אני תקוה שתוכל להסתדר עם כתב היד שלי. אני יודע שהוא מפוזר ולא ברור אבל יחד עם זאת אני יודע גם כן שמאחר ואנחנו קרובים זה לזה, אתה יכול לנחש מלים שאינך יכול לקרוא.
על המעטפה:
מר דבוז'רצ'יק צ'סלב, רח' סטרודוונה מס' 30. אזור ביאליסטוק עיירה קנישן, פולניה.
מצד שני של המעטפה:
שמואל שירוסקי. קרית ביאליסטוק. רח' לוחמי הגיטאות מס' 6. יהוד. ישראל.
צ'סלב אחי היקר.
זה עתה קיבלנו מכתב ממך ואנחנו מודים על כך. קודם כל אנחנו מאחלים לך הרבה בריאות ואיחולים מיוחדים בגלל יום ההולדת ה-70 שלך. שתחיה לנו עד 120. אנחנו מאחלים לך הרבה נחת מהילדים והנכדים. אני, רחלה, אשתו של שמואל, אישית מבקשת להודות לך על הקומפלימנטים היפים שכתבת עלי. אני חייבת להגיד לך שפשוט אין לי מילים ואני כל כך שמחה שיש לנו ידיד כמוך. אני פשוט מאושרת שסוף כל סוף אני יכולה להגיד שאני מכירה אותך למרות שההכרות בינינו היא רק באמצעות הדואר. שמואל תמיד סיפר עליך ועל המשפחה שלך ולכן אני מרגישה שאני לא זרה לכם. אביך, אתה וקרובי משפחתך הם לא אנשים, אלא מלאכים. יחד אתכם אנחנו חשים כל מה שעובר עליכם. אנחנו כל יום חושבים עליכם וחולמים עליכם גם בלילות. אנחנו משתתפים ברגעי האושר, השמחה וגם ברגעים הקשים. הרי כל אחד עובר גם זמנים כאלה. אתה חייב לדעת שאנחנו תמיד על-ידך, אתך ומוכנים לעזור ללא גבולות בכל דבר שתבקש. זה לא רק הרצון שלנו זה גם רצון האל. אנחנו, עוד פעם, רוצים רק שתהיו בריאים ושקטים ומבקשים שתשמרו על עצמכם. גם אם ישנם רגעים קשים – אל תשבר ותזכור שרחוק ממך, בארץ אחרת, יש אנשים שאוהבים אותך מכל הלב. אנחנו זוכרים עוד איך שאנחנו נאבקנו על חיינו ואיך אלוהים נתן לנו אתכם.
בלה ואח של ינקל גרים פה בארץ והאח המבוגר יותר, חמיה, גר בקנדה. הוא אב לשני בנים, יש לו כבר נכדים אבל לצערנו אשתו לא מזמן נפטרה.
ועכשיו, צ'סלב היקר אני מבקשת, ואני מרשה לך לקרוא לך בשמך הפרטי. אני חושבת שהמילה אדון לא מתאימה לחלוטין ליחסים ששוררים בינינו. אני מרגישה קרובה אליך בדיוק כפי ששמואל מרגיש. גם הילדים שלנו יודעים שאנחנו כל כך קרובים לכם ושאנחנו מתכתבים ומאוד רוצים יום אחד לראות אתכם. לכן הילדים מבקשים שאני אאחל לכם רק דברים טובים.
אני נולדתי בגליציה, לא רחוק מהעיר לבוב. מכל המשפחה רק אני ניצלתי אבל בעזרת השם פגשתי עם שמואל כאן, במדינה שלי. יש לנו משפחה גם בחיפה, יש לנו ילדים טובים. אני חיה טוב עם שמואל, הוא בן-אדם טוב, אבא טוב ובעל טוב. הנכדים מספרים שהוא גם סבא יוצא מן-הכלל. כך שלמעשה לא חסר לנו שום דבר. אנחנו מבקשים רק את אלוהים שנהיה בריאים ושנחיה בשקט.
שמואל סובל מכאבי רגליים אבל חוץ מזה הוא במצב לא-רע. מהניסיון האישי שלנו אנחנו יכולים להגיד לך שהדבר הכי חשוב, חוץ מהבריאות כמובן, זו משפחה ולכן אנחנו מאחלים לך שתחיה באהבה ובקירבה עם כל בני משפחתך. זה האוצר שלנו.
צ'סלב היקר, אני מאד מבקשת לא לשלוח אלינו מכתבי אקספרס. חבל על הכסף, מה עוד שההבדל הוא לא משמעותי. מכתבי אקספרס בהשוואה למכתבים רגילים מגיעים יותר מהר רק ביומיים-שלושה, כך שאין צורך בהם. עכשיו תכתוב לנו איך מרגישה המשפחה שלך ומה קורה עם משפחתה של ברוניה. אנחנו מנשקים אתכם חזק ומאחלים בריאות.
דרישת שלום מישראל הרחוקה. מאחלת משפחת שמואל רחלה.
כל טוב, הרבה בריאות וחיים טובים. אנחנו מתגעגעים ובקוצר רוח נחכה הפעם כמו תמיד למכתב מכם.
על המעטפה:
מר דבוז'רצ'יק צ'סלב, רח' סטרודוונה מס' 30. אזור ביאליסטוק. עיירה קנישן, פולניה.
מצד שני של המעטפה:
שמואל שירוסקי. קרית ביאליסטוק. רח' לוחמי הגיטאות מס' 6. יהוד. ישראל.
ביאליסטוק, 1 ליוני 1988
צ'סלב היקר.
אנחנו קיבלנו מכתב ממך. חיכינו לו הרבה מאוד זמן וחשבנו כבר שהוא אף פעם לא יגיע. ובכן קיבלנו את המכתב אבל לצערנו הוא היה די עצוב וזה כואב לנו מאוד. כואב לנו, קודם כל, שאתה חולה ושעברת מספר ניתוחים מאד מאד קשים. אתה לא כותב לנו הכל אבל אנחנו יכולים לתאר לעצמנו מה עבר עליך בחודשים האחרונים.
אתה כותב שתצטרך לעבור עוד ניתוח מסובך אבל אנחנו תקווה שזה יעבור בשלום. אנחנו נתפלל לכך.
אני אישית מאמין שאלוהים יעזור לך כי דברים טובים לא נשארים ללא פרס.
אנחנו עברנו ביחד זמנים מאד קשים ושרדנו. לכן, אני כולי תקוה שתהיה בריא ושהכל יעבור בשלום.
כואב לנו שאתה חי בלי אנשים קרובים סביבך ולמעשה אתה בודד. לצערי איני יכול לעשות שום דבר בנידון רק להצטער שאני נמצא כל כך רחוק ממך.
צ'סלב היקר. יחד עם זה אני בטוח שאתה יודע ומרגיש שהלב שלי הוא כל הזמן איתך. כי אני מרגיש שהלב שלך, גם אם הוא חולה, הוא כל הזמן אתי. אנחנו מאחלים לך קודם כל בריאות וקשה לתאר לנו במכתב את הרגשות שלנו והתפילות. ביום ובלילה אנחנו מבקשים אל אלוהים שיתן לך בריאות טובה ותחיה עוד הרבה שנים ונוכל בסוף, להיפגש ביחד. אני יודע שאתה מבין אותנו בלי מלים אבל לכתוב מלים מהסוג הזה זה צורך פנימי שלי ושל משפחתי. לכן תבין את זה ואתה לא צריך לחשוד שאני כותב נוסטלגיה.
שמור על עצמך ותראה שהכל יעבור, בעזרת השם, בשלום.
אנחנו מחכים לתשובה ממך ומקווים שהפעם היא תגיע מהר. תכתוב לנו על כל מה שאתה סובל וכל מה שעבר עליך ולבסוף תכתוב לנו שאתה מרגיש כבר הרבה יותר טוב. אתה תראה, אתה עוד תהיה בריא ואנחנו נוכל לכתוב שנים רבות האחד לשני ובסוף, מי יודע, ניפגש, בעזרת השם.
קודם כל אני רוצה לקוות שכבר בימים הקרובים המכתב שלי יגיע אליך ויעשה לך הרגשה טובה. אני שכותב את המלים האלו מאד נרגש ואיני יכול לשכוח שאתה סובל כל כך הרבה.
כמה מילים על עצמנו.
אין שום דבר מיוחד אנחנו חיים בשקט ואנחנו פחות או יותר בריאים. אתה יודע, צ'סלב, בגילנו אי אפשר כבר להיות בריא לחלוטין. לשמואל היה אקסידריט ותודה לאל הוא עבר את זה בשלום, למרות שהשבר היה רציני. היו לו גם כאבי-תופת אבל עכשיו הכל הרבה יותר טוב. אפילו הכאבים עברו.
צ'סלב, אתה לא צריך לדאוג לנו, תדאג יותר טוב לעצמך, אתה זקוק להרבה מנוחה, לידידים ולאנשים קרובים.
אנחנו מוסרים לך דרישת-שלום, נשיקות חמות – הידידים שלך הכי טובים בעולם – שמואל ורחלה עם הילדים ודרישת שלום באופן מיוחד בבקשה למסור לכל הקרובים, גם אלו הרחוקים ולכל האנשים שמאחלים לך רק טוב.
על המעטפה:
מר דבוז'רצ'יק צ'סלב, רח' סטרודוונה מס' 30. אזור ביאליסטוק. עיירה קנישן, פולניה.
מצד שני של המעטפה:
שמואל שירוסקי. קרית ביאליסטוק. רח' לוחמי הגיטאות מס' 6. יהוד. ישראל.
ללא תאריך
צ'סלב היקר.
קיבלנו זה עתה מכתב ממך וכרגיל הוא עשה לנו טוב בלב ובנשמה.
אני לא מספיק כשרוני על מנת לתאר לך כמה אנחנו שמחים שאתה בריא. אני חייב להגיד שאנחנו כולנו, משפחתי ואני, בכינו כששמענו שעוד-פעם אתה הולך לבד, קורא ספרים וסוף סוף כותב לנו מכתב. מאד התגעגענו אליכם אבל, בעזרת השם, קיבלנו את המכתב ועכשיו אנחנו קצת יותר שקטים.
אף פעם לא יכול להיות ששמחה אינה מעורבת בעצב. לכן מאד נגע ללבנו את שקרה עם אשתך, אירקה. זה כואב מאד. לכן, צ'סלב, אנחנו מבקשים – זו בקשתי ובקשת אשתי זושה, אל תישבר, תעבור את זה ותהיה חזק. יש לך ילדים מוצלחים ונכדים מתוקים ועוד פעם הבריאות הכי חשובה.
אני מבקש סליחה שדי הרבה זמן לא כתבנו לך ואני צריך להסביר את עצמי. ובכן, מכל מיני אנשים שכביכול מכירים אותך ואת משפחתך שמענו שאתם כבר לא גרים בקרישיניה. למזלנו הסתבר שזה לא נכון וזה יאפשר לנו, בעזרת השם, להמשיך לכתוב מכתבים האחד לשני. זו הדרך האפשרית היחידה בשלב זה כי אנחנו גרים רחוק האחד מהשני. אבל כמו תמיד אני כותב לך, הלב שלנו יחד אתך והמרחק הגיאוגרפי ויחסים מהסוג הזה לא בהכרח קובע.
מה שלום אחותך ברוניה? תמסור לך דרישת שלום, תמסור ד"ש לכל המשפחה שלה. עכשיו גם לנו יש בנות גדולות, יש לנו גם בן שלמד בטכניון, הוא מהנדס חי בקיבוץ וטוב לו שם. לצערי הוא עוד לא התחתן אבל גם זה יבוא. יש לנו ארבעה נכדים מהבת הגדולה. הנכד הגדול כבר התחתן וגר בירושלים. הוא לומד באוניברסיטה העברית. מהבת הקטנה יש לנו שלושה נכדים ונכדה אחת. הבנות גרות לא רחוק מאיתנו – זה מרחק נסיעה באוטובוס של חצי שעה. המדינה שלנו אינה מדינה גדולה ואין בה מרחקים גדולים לכן לכל מקום זה קרוב. אנחנו מבקרים אותן והן מבקרות אותנו.
צ'סלב היקר. אנחנו רוצים לדעת מה קורה עם אבא שלך ומבקשים שתכתוב לנו במכתב הקרוב. אנחנו, מצידנו, נשתדל לשלוח לך תמונות של כל המשפחה שלנו.
אדון צ'סלב היקר.
גם אני מרשה לעצמי לכתוב אליך מספר מילים.
למרות שאנחנו לא מכירים אישית אבל אני מכירה אותך מצוין מסיפוריו של שמואל. כמוהו, אני מרגישה אליך קירבה גדולה מאוד ואני מרגישה כאילו נולדנו באותו מקום, גדלנו באותו מקום וחונכנו באותו מקום.
אני יודעת הכל, לא רק עליך אלא גם על משפחתך. אני רוצה להודות לך על כל המעשים שלך. למעשה חסרות לי מילים על דברים שעשית.
אדוני היקר, אני כותבת את המילים ואני בוכה. גם אני עברתי לא מעט במלחמה הזאת אבל, בעזרת השם, נשארנו בחיים וכולי תקוה שנחיה עוד הרבה זמן ונהיה בריאים.
אנחנו מוסרים לאדוני דרישת שלום וחיבוק חזק חזק.
שמואל, רחלה, ילדים ונכדים. גם הנכדים יודעים הכל עליך ויודעים הודות למי שמואל שרד את המלחמה. ועוד פעם מבקשים תשובה בהקדם.
על המעטפה:
מר דבוז'רצ'יק צ'סלב, רח' סטרודוונה מס' 30. אזור ביאליסטוק. עיירה קנישן, פולניה.
מצד שני של המעטפה:
שמואל שירוסקי. קרית ביאליסטוק. רח' לוחמי הגיטאות מס' 6. יהוד. ישראל.
ביאליסטוק 10 אוקטובר שנה לא ידועה
צ'סלב היקר
קיבלנו מכתב ואיננו יכולים להיות שמחים ממה שקראנו ברור לנו שאתה אינך עוד בריא ועדיין סובל. יחד עם זאת, בכוונה תחילה חיכינו קצת זמן עם המכתב הזה בתקווה שהוא יגיע אליך תהיה בבית ולא בבית החולים.
אנחנו כל יום מתפללים לאלוהים ומבקשים שיעזור לך. ואני סמוכים ובטוחים שהוא באמת יעזור לך. אנחנו חיים במרחק אלפי קילומטרים ממך אבל תהיה בטוח – אנחנו אתך לא רק במחשבות אלא גם בתפילות. אתה יודע צ'סלב – אני חייב להגיד לך ועדיין לא אמרתי זאת לאף אחד אחר שלפעמים יש לי הרגשה מאד מוזרה ונדמה לי שהלב שלך זה הלב שלי והלב שלי זה הלב שלך. כשאני שומע שלא טוב לך – זה שובר לי את הלב.
אני מאד מקווה שבמכתב הקרוב שיגיע אלינו, בשעה טובה, תוכל לכתוב לנו שהבריאות שלך השתפרה לטובה. תשתדל מהר לענות לנו כי אנחנו נחכה בקוצר רוח.
תהיה בריא וזכור שיש לך ידידים אמיתיים ואחים בעת צרה.
שמואל, רוחל'ה וכל המשפחות.
אנחנו מבקשים שתמסור ד"ש להוריך ולכל המשפחה.
אגב תכתוב לנו אם באים אליך ועוזרים לך בדברים קיומיים.
אנחנו מבקשים גם שיום אחד תשתדל לא לחשוב על המחלה. תחשוב דווקא שאתה בריא וצעיר ושאלוהים יעזור גם לך וגם לנו. אני בטוח, ואמרתי זאת לבני המשפחה שלי, כי יבוא יום ואנחנו נשכח שהיית חולה. אנחנו חיים עם תקווה כזאת ואתה תראה שהתקווה הזאת תתגשם.
הכל בעזרת השם.
תהיה בריא ותראה שנעבור גם את זה.
שמואל ורוחל'ה.
על המעטפה:
מר דבוז'רצ'יק צ'סלב, רח' סטרודוונה מס' 30. אזור ביאליסטוק. עיירה קנישן, פולניה.
מצד שני של המעטפה:
שמואל שירוסקי. קרית ביאליסטוק. רח' לוחמי הגיטאות מס' 6. יהוד. ישראל.
ללא תאריך
אדון הנריק הנכבד
לא שמענו ממך הרבה מאד זמן ונכון הוא שגם אנחנו לא כתבנו אליך.
זה לא בגלל שלא חשבנו ולא התעניינו אבל פשוט היינו חולים.
אנחנו נודה לך מאד אם תוכל לכתוב לנו מספר מילים. הדבר החשוב הוא האם אתה בריא? מה שלום המשפחה? האם אתה עובד? האם יש לך קשר עם ידידים ותיקים? וכך הלאה.
אנחנו מקוים שלא נצטרך לחכות למכתב ממך ליותר מדי זמן.
בברכה ובכבוד, שמואל ורוחל'ה.
על המעטפה:
האדון הנכבד מר הנריק דבוז'רצ'יק, רח' סטרודוונה מס' 30. אזור ביאליסטוק. עיירה קנישן, פולניה.
מצד שני של המעטפה:
שמואל שירוסקי. קרית ביאליסטוק. רח' לוחמי הגיטאות מס' 6. יהוד. ישראל.
תאריך מוטבע על המעטפה: 7 דצמבר 1995
הנריק היקר.
קיבלנו את מכתבך. הוא הגיע אלינו יחסית מהר.
כואב לנו שאתה חולה אבל אני מבקש את אלוהים שיעשה אותך בריא ושמח.
אני מבקש סליחה שאני עושה שגיאות כתיב. שכחתי כבר, אבל עוד פעם ועוד פעם אני מאחל לך הרבה בריאות. זו סחורה שאף פעם אי אפשר להגיד שיש ממנה עודפים.
ברגע שתקבל את מכתבי החזר לנו מכתב תשובה.
שמואל שורסקי
אני מנשק אותך הרבה פעמים ותגיד לאביך שאני זוכר אותו מצוין. אני זוכר שהוא היה בשבילנו בן-אדם טוב. כך גם סבך.
דרישת שלום.
בידידות.
3 פברואר 1995
אדון נכבד
שלום.
קיבלתי מאדוני מכתב לפני כמה שנים ואני מרשה לעצמי עכשיו לכתוב אליך מספר מילים.
אני כבר שכחתי איך כותבים בפולנית לכן בעבר נהגתי לבקש עזרה, בענין זה, מאשתי. לצערי אשתי נפטרה לפני 31/2 שנים. גם איננו.
הנריק היקר. אין בעולם אנשים כמו אביך. אתה צריך לדעת שאביך היה אומר שדברים טובים באים מאלוהים אבל גם דברים רעים.
ברגע שתקבל את המכתב השב לנו במכתב שלך.
במכתבי זה אני שולח לך 2 דולר ובמכתב הבא אני אשלח לך סכום גדול יותר.
אני רוצה שתדע שידידות זה לא רק כסף.
אני מנשק אותך ואת כל המשפחה שלך.
שמואל שורסקי.
על המעטפה:
מר דבוז'רצ'יק צ'סלב, רח' סטרודוונה מס' 30. אזור ביאליסטוק. עיירה קנישן, פולניה.
מצד שני של המעטפה:
שמואל שירוסקי. קרית ביאליסטוק. רח' לוחמי הגיטאות מס' 6. יהוד. ישראל.
ביאליסטוק, 9 אפריל 1989
צ'סלב היקר.
חיכינו הרבה זמן למכתב ממך. למעשה אנחנו עדיין מחכים עד עצם היום הזה.
מה אגיד לך, אנחנו חוששים לבריאותך. יכול להיות שאינך חש בטוב ולכן אתה לא כותב לנו.
צ'סלב, אתה מוכרח להבין שאנחנו רוצים לדעת בדיוק מה מצבך. אתה לא לבד, יש לך אותנו. בינתיים נקווה שבעזרת השם תרגיש יותר טוב. ועל כך אנחנו מתפללים יום יום ולילה לילה.
שמואל, רוחל'ה וכל המשפחה מוסרים דרישת שלום לכל משפחתך מחכים לתשובה ולבשורה טובה.
אני אומר לך שתהיה לא רק בריא אלא גם חזק.
אמרו לי ידידים בבית הכנסת שאם מבקשים משהו מאלוהים כל כך חזק, כמו שאני עושה זאת, יהיה לזה תוצאות, בעזרת השם.
אני כבר כרגע יכול להגיד לך, למרות שאתה אולי מרגיש עדיין לא טוב, שבעוד זמן מה נוכל לדבר על הדברים הלא-טובים שהיו, והם אינם כבר.
אני מקוה שאתה לא כועס על כך ששאלתי אותך באחד המכתבים האם הילדים שלך גרים על-ידך ובאים לבקר אותך ולעזור לך.
אנחנו יודעים כמה חשוב להיות יחד עם המשפחה ובעיקר כאשר לא מרגישים טוב. גם רחל'ה רוצה להוסיף כמה מילים אז בינתיים אני מאחל לך הרבה הרבה בריאות ומצב רוח יותר טוב.
צ'סלב היקר.
אני לא יודעת מה קורה אתי כי אני מאד מאד לא-שקטה וחושבת רק עליך בתקווה שסוף סוף תוכל לבשר לנו בשורה הכי טובה שאתה בריא יותר ומרגיש טוב.
מחכים למכתב ומאחלים בריאות, שקט ומצב-רוח טוב.
תדע שאנחנו המשפחה המאמצת שלך ואתה בן-אדם הכי יקר לנו בעולם.
אנחנו רוצים למסור לך דרישת שלום מכל המשפחה שלנו המורחבת. דרישת שלום למשפחתך ולילדים שלך.
ביאליסטוק, 16 יולי 18. שנה לא ידועה
אנחנו סובלים יחד אתך, צ'סלב היקר.
אנחנו מצטערים שבגלל המרחק הרב איננו יכולים לעזור לך.
למרות הכל, אל תדאג, אל תישבר ותחיה עם תקווה. אלוהים לא ישכח אותך כפי שאנחנו לא שוכחים אותך ומתפללים שתהיה בריא וחזק.
לפעמים ברגעים שיש לנו ספקות ואיננו יודעים מה לעשות אנחנו פונים לבורא-עולם. תאמין לי צ'סלב, אני יודע שהכל יהיה בסדר.
אני כותב לך כל הזמן אותו הדבר כי אלו הדברים הכי חשובים ואני חוזר על אותן המילים כי אני תקווה שהמילים האלו עושות לך טוב והרגשה נוחה יותר.
באחד ממכתבי שאלתי אם יש אנשים או בני-משפחה אשר עוזרים לך. לא עשיתי זאת מתוך כוונה לחטט שלא בענייני אלא מתוך דאגה שיש מישהו על-ידך כי מי יודע אם לא אני כמה קשה להיות לבד ללא משפחה.
אתה בוודאי מבין למה אני מתכוון.
אנחנו מחכים למכתב ממך. לא משנה לנו מה קורה, רק כתוב לנו.
אנחנו רחוקים ממך לכן יכולים בעיקר להתפלל ועושים זאת בידיעה שתפילה יכולה לעשות נסים ונפלאות.
מסור ד"ש למשפחה ובעיקר לילדים.
שמואל ורוחל'ה.
על המעטפה:
מר דבוז'רצ'יק צ'סלב, רח' סטרודוונה מס' 30. אזור ביאליסטוק. עיירה קנישן, פולניה.
ביאליסטוק, 1 לדצמבר 1989
לכבוד
הבן של צ'סלב.
קודם כל אנחנו מבקשים סליחה על כך שאנחנו משיבים לאדוני אחרי כל כך הרבה זמן. אבל פשוט לא יכולנו לכתוב לך על הצער הנורא שפקד אותנו ברגע שנודע לנו שאביך איננו עוד.
זה היה איש גדול. בן אדם שעשה הכל למען הזולת.
אלוהים, מרגע שנודע לנו אנחנו לא מפסיקים לדבר על צ'סלב.
אני חייב להגיד לך, אדוני שכאשר הוא התחיל להיות חולה לא עבר יום שלא התפללנו לשלומו. ביקשנו את בורא העולם שירחם עליו אבל כנראה שכל אחד מגיעה שעתו.
איננו יכולים לשכוח את צ'סלב היקר. הדבר שקרה שבר לי את הלב. עשרות שנים הוא היה חלק מהלב שלי והיה לי לאח תאום. לצערי, כבר אי אפשר היום לעשות שום דבר.
החיים נמשכים הלאה.
אנחנו שולחים לך אדון את המכתב הזה בתקווה שתרצה לענות לנו ולספר לנו על רגעיו האחרונים של אביך. אם אינך מתנגד, אנחנו רוצים לדעת הכל.
שלחנו לך ארגז תפוזים – 10 ק"ג. באמצעות הבנק הפולני P.K.O.
הייתי רוצה שתקבלו אותם לחגים ואנחנו יודעים שבפולין אין תפוזים וזאת תהיה המתנה הצנועה שלנו לבן של ידידינו היקר.
אנחנו מאחלים לך ולמשפחתך חג שמח ושנה טובה.
שמואל ורוחל'ה וכל המשפחה.
אני מקווה שאדוני יכול לקרוא את שאני כותב. אני יודע שהכתב שלי נורא ואני כותב עם שגיאות אבל אני כותב מכל הלב.
גם רחל'ה רוצה להוסיף משפט אחד.
אדוני היקר.
תאמין לי שמרגע שנודע לנו אודות הטרגדיה, אני לא יודעת מה קורה אתי. אלוהים, מה עוד אפשר להגיד ומה עוד אפשר לעשות?
על המעטפה:
מר דבוז'רצ'יק צ'סלב, רח' סטרודוונה מס' 30. אזור ביאליסטוק. עיירה קנישן, פולניה.
מצד שני של המעטפה:
שמואל שירוסקי. קרית ביאליסטוק. רח' לוחמי הגיטאות מס' 6. יהוד. ישראל.
ללא תאריך
צ'סלב שלנו הכי יקר בעולם.
לאחרונה קיבלנו ממך שני מכתבים, היה לנו כייף לקרוא אותם, ממש חסרות לנו מילים על מנת לתאר את ההרגשה שלנו אחרי כל פיסת-נייר שמקבלים ממך. עד כדי כך שאנחנו אפילו בכינו.
אנחנו מתגעגעים אליכם וכמעט בכל ערב מגלגלים סיפורים הקשורים לתקופה ההיא. בעזרת השם התגברנו על כל הבעיות הנוראיות שהיו לנו אבל כואב לנו הסיפור עם אשתך אירקה. זאת טרגדיה ממשית וברגעים הקשים האלו אנחנו יחד איתך. אני ואשתי מבקשים ממך שתוכל להתמודד עם הטרגדיה הזאת, שתהיה חזק ושתוכל לתפקד כרגיל. אנחנו מקווים גם שאלוהים יתן לך כוחות ושתהיה בריא. אל תשכח שיש לך הרבה מאד נחת גם מהבנים וגם מהנכדים. אנחנו לא כתבנו לך הרבה מאד זמן כי שמענו שעברתם למקום אחר, אנחנו כתבנו לך כבר על זה אבל בעזרת השם עכשיו נוכל להמשיך להתכתב. אני מוכרח לחזור על הדברים שכבר כתבתי לך הרבה מאד פעמים. אנחנו חיים רחוק אחד מן השני אבל כל בוקר כשאני קם יש לי הרגשה שאני יחד אתך.
צ'סלב היקר. מה שלום אחותך ברוניה? אנחנו מבקשים שתמסור לה דרישת-שלום, מה קורה עם המשפחה שלה? האם הבן שלה עדיין מתגורר בקיבוץ? אנחנו רוצים לשמוע יום אחד שהוא התחתן. לנו יש ארבעה נכדים, כולם מסודרים ונדמה לי שגם את זה כבר כתבתי לך. כמובן שכל המשפחה שלנו נמצאת עכשיו בארץ-ישראל, אנחנו לא מזמן עשינו תמונות קבוצתיות של כל המשפחה ובעזרת השם במכתב הבא נשלח לך אותן.
אנחנו מאחלים לך כל-טוב, הרבה בריאות ושמחת-חיים. אני מודע לכך שזה נראה לך עכשיו מופרז כי אתה שקוע בטרגדיה שפקדה אותך, אבל בעזרת השם יבואו ימים טובים יותר.
אגב, כל בני משפחתי יודעים הכל ומודעים לכך שאני חי בזכות המעשים האצילים שלך.
תהיה לנו בריא ומחכים לתשובתך.
ביאליסטוק, 11 ליוני 1988
תודה לאל קיבלנו, אחרי הרבה זמן מכתב ממך. צר לנו שאתה כל כך חלש ולמרות הכל לא יכול לחזור למצבך הקודם. זה ברור כי עברת מספיק לא רק ניתוחים וטיפולים קשים אבל גם טרגדיה בתחום האישי. באשר למצבך הבריאותי אנחנו התייעצנו פה עם רופאים מומחים והם אמרו לנו שעל-סמך הפרטים שמסרתי להם יש לך סיכויים מצויינים לחזור למיטבך. חוץ מזה כואב לנו שאתה גם עכשיו חי לבד. שאנחנו לא יכולים לעזור לך, לא יכולים לדבר איתך ולא יכולים לבקר אותך. תאמין לי, גם על זה כבר חשבנו ולא מן הנמנע שיום אחד גם זה יתגשם ואחרי שנים רבות נוכל להיפגש עם בן-אדם שהציל את חיי.
יש הרבה דברים שאי אפשר לתאר אותם במילים, בעיקר בכתב. את המילים האלו אני שומר לפגישה אחד על אחד. אני כותב את זה כי יש לי הרושם שיש רגשות שאי אפשר לדבר עליהם אפילו בנוכחות אנשים אחרים גם הכי יקרים, כלומר בני-משפחה. אלו עניינים כ"כ עמוקים ואישיים שהייתי רוצה להסתכל לך ישר בעיניים ולהגיד אותם. אני משוכנע שגם אתה חושב ומרגיש בצורה דומה. אני לא יכול לכתוב לך שתשכח דברים רעים ותחיה רק עם הדברים הסבירים והטובים. אבל תזכור שאלוהים עזר לנו כבר במצבים יותר קשים, הוא יעזור לך גם עכשיו. תאמין לי שתתגבר. אני מבקש שהפעם תכתוב יותר מהר מאשר בדרך-כלל כי אני רוצה לדעת מה איתך ומה מתרחש אצלך.
במכתב הבא אני רוצה לקרוא שאחרי כל הייסורים וכל הכאבים וכל הטרגדיות ראית אור בקצה המנהרה. אנחנו מכל הלב מאחלים לך שתגיע לרגע זה. אני בטוח, בעזרת-השם, שבעוד כמה חודשים תקום על הרגליים ושתקרא את המלים שלנו פעם נוספת אתה תוכל להגיד לעצמך – הנה הידיד שלי מארץ ישראל צדק.
ועוד דבר אחד. אחד מבני המשפחה שלי הייתה לו תאונת דרכים ובעזרת-השם, למרות פציעתו הקשה, הוא לא התמוטט והתגבר על זה. היום כבר בנימה של הומור הוא מספר על הכאבים הנוראיים שהיו לו במשך הטיפולים.
מכל הדברים שיש בעולם אנחנו מבקשים את אלוהים קודם כל שתהיה בריא.
אנחנו מאחלים לך כל טוב מארץ הקודש.
ידידיך שמואל, רחלה והילדים. דרישת שלום מיוחדת לילדיך ולמשפחותיהם.
ללא תאריך
צ'סלב היקר.
לא יאומן אבל אתה כבר בן 70. מזל-טוב. עד 120. שיהיו לך דברים הכי טובים בעולם, שתהיה בריא ושתהיה לך הרבה מאד נחת מהילדים ומהנכדים.
רחלה מבקשת להודות לך על המחמאות. היא אומרת שאין לה מילים על מנת להודות לך. כתבת את זה בצורה כל כך יפה וכל כך עדינה שהיא למדה הכל כמעט בעל-פה.
שמואל תמיד סיפר עליך ועל המשפחה שלך. אני לא אגזים אם אני אגיד שאתם יותר דומים למלאכים מאשר לבני-אדם. דע לך שאנחנו כואבים את המחלה שלך ואת הבעיות שלך כאילו זה היה נוגע בנו ישירות. חבל שאנחנו כל כך רחוקים אבל כנראה זה רצון האל. מהמקום הזה בו אנחנו חיים וגרים אנחנו מבקשים שתהיה בריא, שתהיה שקט ושתתגבר ולא תשבר. מי כמוך יודע כמה היה לנו קשה ומה עבר על שמואל ולמרות הכל בעזרת האל אנחנו חיים ואנחנו משתדלים להנות מכל חודש, כל שבוע וכל יום.
אחותו של שמואל, בלה, גרה בישראל. גרים פה גם יענקל'ה, חמיה. יש לו 2 בנים, שניהם נשואים ונכדה.
צ'סלב היקר. אנחנו אמנם לא ידידים לא מילדות ולא מתקופת המלחמה אבל אני מרשה לעצמי לקרוא לך צ'סלב כי אני חשה קירבה בלתי רגילה אליך. אני חושבת שאתה יקר לי כמו שאתה יקר לשמואל. כמו שאומרים, אחים ואחיות למרות שאין לנו קשרי דם. אני חייבת להגיד לך שאפילו הילדים שלנו מאוד מתעניינים במצבכם. אגב, בלה ויענקל הם ילידי גליציה. אני לא זוכרת כרגע באיזו עיירה הם נולדו אף אני יודעת שזה קרוב ללבוב.
יש לנו משפחה לתפארת ושמואל הוא בן-אדם טוב. הוא גם בעל טוב, אבא טוב וסבא טוב. לא חסר לו שום-דבר ואנחנו רק מבקשים מאלוהים בריאות.
שמואל כל הזמן מתקשה ללכת, יש לו איזו בעיה עם הרגליים, לכן הוא כבר לא מתרוצץ כמו פעם. אבל הוא לא מתלונן אלא אומר: ברוך השם, שלא יהיה יותר גרוע. נדמה לי שאנחנו כבר בקשנו ממך שלא תשלח לנו מכתבי אקספרס, זה עולה הרבה כסף והנכדים מגיעים פחות או יותר באותו זמן.
תכתוב לנו בבקשה מה שלום המשפחה של ברונצ'ה.
אני מאחלת לך כל טוב והרבה בריאות.
רחלה וכל המשפחה.
שמואל ביקש להוסיף שהוא מאד מתגעגע ומחכה למכתבך.
